הזעת יתר – היפרהידרוזיס, Hyperhidrosis היא מצב של הפרשת זיעה מעבר לכמות הנדרשת לבקרת חום הגוף. הזעת יתר יכולה להופיע מילדות או מכל גיל. האזורים השכיחים להזעת יתר הם כפות הידיים והרגליים ובתי השחי. הזעת יתר יכולה להופיע בצורה כללית, באופן מקומי או כתגובה רגשית. בהשתלמות זו נלמד על הבסיס הפיזיולוגי והפתופיזיולוגי של תופעת הזיעה. נלמד על מנגנונים אנרגטיים שונים שעשויים לגרום לזיעת יתר ונלמד על סוגים שונים של הזעת יתר. נתאים דרכי טיפול שונות להזעות יתר מסוגים שונים על פי השתקפויות, 6 קי, תת מבנה 6 קי, מדיטציית החיוך ושלושת המקורות.
הזעת יתר כללית עלולה להתפתח מסיבה לא ידועה, או כתוצאה של הסיבות הבאות:
1. הפרעה באיזון מערכת העצבים האוטונומית שאחראית על פעולת ההזעה (המערכת הסימפטתית)
2. מחלות חילוף חומרים, דוגמת יתר פעילות בלוטת התריס, סוכרת, שיגדון (Gout), או תסמיני גיל המעבר בנשים.
3. תרופות מסויימות עשויות לגרום להזעת יתר, חוסמי בטא המשמשים לרוב לטיפול בהפרעות לב וכלי דם (פרופנולול-דרלין), תרופות נוגדות דיכאון ותרופות פסיכיאטריות.
5. שתיית אלכוהול.
6. מחלות גידוליות כגון מחלת הודג'קין או פיאוכרומוציטומה (אגירת ברזל ברקמות).
7. סטרס – מתח נפשי
8. הפרעה התפתחותית בהתפתחות בלוטות הזיעה או הפרעה בכלי הדם.
בהשתלמות זו נלמד על הבסיס הפיזיולוגי והפתופיזיולוגי של תופעת הזיעה. נלמד על מנגנונים אנרגטיים שונים שעשויים לגרום לזיעת יתר ונלמד על סוגים שונים של הזעת יתר. נתאים דרכי טיפול שונות להזעות יתר מסוגים שונים על פי השתקפויות, 6 קי, תת מבנה 6 קי, מדיטציית החיוך ושלושת המקורות.
