החיוך וההבחנה
מהי הבחנה?
אפשר להתייחס להבחנה ככיוונון עדין המאפשר לאדם לקבל החלטות בהתאמה לדרכו הרוחנית (1).
כמו צליל צלול וברור של חליל, החותך דרך כל התנודות בצורה טהורה ומדוייקת. חליל בעל תדר ייחודי.
ההבחנה מאפשרת להישאר אמיתי ונאמן לערכים ולדרכו הרוחנית של האדם. הקשבה לתדר המדוייק הזה של הנשמה מאפשרת לזהות התבלבלות והסחה.
על מנת לצמוח רוחנית באמצעות אהבה, הנאה, שלום ושפע יש להבחין בין בחירות בדרכים שיביאו להדהוד בויברציות גבוהות או בויברציות נמוכות, נשמע קצת מעורפל, אבל בפועל זה ממש פשוט להרגיש.
קבלה של החיים בלי לשפוט סיטואציות או בני אדם כטובים או כרעים היא דרכו של החיוך.
אירועים מסויימים הינם נעימים יותר מאחרים, אך לעיתים דווקא האתגר הוא שמביא אותנו לצמיחה משמעותית ביותר ופותח בפנינו אפשרויות שברבות הזמן הופכות למבורכות.
אמר יוג'ין גנדלין - אבי שיטת ההתמקדות : "כל הרגשה רעה הינה אנרגיה פוטנציאלית לקראת דרך קיום נכונה יותר אם מעניקים לה את המרחב הדרוש לה כדי לנוע לתיקונה"...
אין משמעות הדבר שאנו מוותרים על זכות הבחירה שלנו. אנו נשתמש ביכולת ההבחנה על מנת לבחור את הדרך המרוממת ביותר והמחייכת ביותר להביא להתנסויות שיביאו להתעצמות הנשמה שלנו.
ההבחנה אינה שיפוטיות, היא אינה קובעת שדברים מסוימים טובים יותר מאחרים.
ההבחנה למעשה היא היכולת לבחור בהתבסס על הכוונה והתשוקה שלנו.
כאשר אנו רוצים לצמוח מתוך מקום של הנאה והרפתקה ולא מתוך מקום של פחד וסבל, אנחנו יכולים להשתמש ביכולת ההבחנה שלנו על מנת לבחור בדרכים שמזינות אותנו ומרוממות אותנו ולא באלו שסוחטות ומצמצמות אותנו.
ההבחנה הינה חיונית בכל תחומי החיים מהפיזי ועד לרוחני. החל באורח החיים שאנחנו בוחרים בו, דרך האנשים שאנחנו בוחרים לבוא איתם במגע וכלה בדרכים בהן אנו בוחרים להעביר את הזמן שלנו.
הבחירה שלנו מעצבת את המציאות שסביבנו.
שימוש חכם בהבחנה מאפשר לנו להיות אמיתיים, טהורים ומדוייקים בתפיסת המציאות שלנו.
כמו צליל נקי ומדויק של חליל החותך דרך כל התנודות, ההבחנה מנפצת את האשליות ומאפשרת להגיע לאמיתות שבמקור התופעות הנחוות.
פעולה מתוך האמת והחיוך, מונעת הפתעות "מלוכלכות" אח"כ. וגם אם צצים לכלוכים ובעיות אנו מתמודדים איתם מהר ובצורה נקייה, מתמירים אותם לצמיחה ולגדילה עם סבל מינימלי.
באמצעות מיקוד פנימי, בקלות ניתן לראות מה אמיתי ומה מזוייף. הידיעה הפנימית הזו מאפשרת לנו להתכוונן על אנשים, מקומות, הזדמנויות ונסיונות שמתחברים אל האהבה שבנו. כוח ההבחנה מגיע מהלב. כשמתחברים אל הלב אפשר להשתחרר מהפחד והבושה, אשר פעמים רבות פוגעים בתפיסת המציאות.
נסו להתבונן בדברים דרך הלב ולא דרך איך שהדברים נראים מבחוץ... אל תפחדו לסמוך על החזון שלכם, זה יעזור לכם לחיות את חייכם בחיוך ולהזין היטב את שורשי הנשמה.
[1] מנקודת מבט מסויימת, ניתן להתייחס לדרכו הרוחנית של אדם כדרך בה בוחר לצעוד מתוך מקום של חיבור למה שחי בתוכו, הקשבה לצרכים ולכמיהות שלו ולא מתוך שיקולים של לחץ סביבתי, נורמות תרבותיות ובכללן אשמה, בושה או פחד....
