חשיבותה של כוונה
אור הוא צורת ביטוי של אנרגיה ואנרגיה הינה צורת ביטוי של אור.
כל דבר המתקיים בעולמנו הינו צורת ביטוי של אנרגיה ומכאן צורת ביטוי של אור.
הקיום הפיזי שלנו מלווה בקיום מטהפיזי המכיל רבבות מערכות זרימה אנרגטיות. מערכות זרימת אור.
אנרגיית החיים נכנסת דרך הצ'אקרות החיצוניות של מערכת משתית אנרגטית שנקראת מערכת יהלום ומתחברת לליבה הפנימית, זורמת בין הצ'אקרות הפנימיות והחיצוניות ובמקביל נעה על גבי מרידיאנים. הזרימות האורכיות והרוחביות בגופנו יוצרות גם ערוצי זרימה ספיראלים שבסו-ג'וק נקראים ערוצי סו-ג'וק קי. וזהו רק חלק מהמכלול המורכב והמופלא שנקרא אנרגיית חיים.
אנרגיית החיים הינה צורת ביטוי של אור. אור אינסופי שעבר צימצום.
מחשבה היא צורת ביטוי של אנרגיה, או אור, שעוצבה על ידי התודעה.
תוֹדָעָה היא למעשה יצירה.
באמצעות כל מחשבה וכל כוונה אנחנו משפיעים על האנרגיה הזו שזורמת דרכינו.
האור של העולם הזה בא לידי ביטוי באנרגיית החיים, אנרגיה אוניברסלית המשותפת לכל הברואים.
בסו-ג'וק נקרא לה הניוטרו המפעיל.
את האור הזה אנחנו מטעינים באמצעות מה שאנחנו חושבים, מרגישים ואיך שאנחנו פועלים.
מערכת הערכים שלנו ואיך שנבחר לחיות את חיינו זוהי הדרך שבה אנחנו מעצבים את האור הזורם דרכינו.
כלומר האישיות והווית המרחב זמן שלנו היא זו שמשפיעה על האור הזורם דרכינו.
התפיסה שלנו משפיעה על האור הזורם דרכינו. העבודה המודעת יוצרת צורות שונות של מחשבה, תחושה ובחירת פעולה שבסופו של יום מביאות לשינוי בחוויה הפנימית שלנו.
אנחנו יכולים לשנות את האור הזורם דרכינו באמצעות בחירה מודעת כאשר אנחנו בוחרים למשל לשנות דפוס תגובה אותו אנחנו מזהים כמכווץ ככעס למשל ובוחרים במודע להתמיר אותו לויברציה פתוחה יותר דוגמת חמלה (רגש 8). דוגמה נוספת היא לזהות חוסר סבלנות שלנו ולהתמיר אותו בהבנה והערכה (9 ברצף הרגשות) של הצרכים של אחרים.
כאן, יש מקום לציין כי לכל הרגשות גם מקום כלפי פנים, לדוגמה עד שלא תהיה מספיק חמלה עצמית, לא ניתן לצפות למתן חמלה חיצונית במצבים של רגשות קשים...
על כן, חלק משמעותי מהעשייה כוללת היכרות עם רכיבי העצמי, היכרות עם מנעד הרגשות והצדדים השונים באישיות שלנו, אותם צדדים איתם אנחנו מגיבים לחוויות מציאות שונות, לרוב בצורה אינסטנקטיבית ולא מתוך בחירה.
נחזור למשמעות המושג כוונה.
הכוונה היא לא רק רצון.
הכוונה היא השימוש ברצון בצורה תכליתית.
הכוונה מאפשרת לנו פתיחה של חווית המציאות בדרך שמאפשרת יצירה והרמוניה, פתיחת התדר מאפשרת לקבל אפשרויות פעולה נוספת הקשורות לניוטרו המפעיל ורוח הבריאה.
כוונה יוצרת דינמיקה אנרגטית שבתורה מתחילה לשנות את המציאות.
לא רק המציאות הנחווית אלא גם המציאות הקוסמית.
אנרגיית החיים העוברת דרכינו משפיעה על הסביבה ומביאה לשינויה.
אם מתקיימות שתי כוונות סותרות, כל אחת מהן תמשוך לכיוון שונה ותביא לקרע, חוסר התקדמות, תחושה של תקיעות ולסבל רב. אם איננו מודעים לכוונות שלנו, הכוונה החזקה יותר תנצח.
דינמיקה של כוונות מנוגדות מייצרת מצב של אישיות 'מפוצלת אנרגטית', ומכאן הרבה בלבול וייסורים.
בסיטואציה כזו, מתקיים כל הזמן מאבק פנימי בין ערכים, תפיסות והתנהגויות.
בשל חוסר מודעות או קבלה של חלקי האישיות השונים, הפחד משתלט והפעולות לרוב הינן הישרדותיות.
בכל פעם שהפחד משתלט, מרכזי האנרגיה העליונים שקשורים לחיבור ואחדות עם הקיום נסגרים והתחתונים פועלים בתדר הישרדותי, רק אני קיים בעולם.
אם נרחיב תפיסתנו למבט נשמתי, עליון יותר, כללי יותר, פחות שיפוטי ויותר נצחי...
למעשה כל חלקי האישיות הינם חלקים שלנו, חלקים מאיתנו שלמעשה נבחרו על ידי הנשמה כדי לייצר חיכוך עם חווית הקיום. החיכוך מביא למודעות ומודעות מאפשרת בחירה, בחירה בשינוי תדר.
שינוי התדר מאפשר, הורדת חיכוך ומכאן, ריפוי של חלקי הנשמה הפגועים.
ריפוי באמצעות אהבה.
האהבה מגיעה מבפנים.
אהבה ללא תנאי.
קל להגיד, קשה לבצע, כיוון שאנחנו מכילים חלקי אישיות מבוססי אהבה ואמון וחלקי אישיות מבוססי הישרדות ופחד, פעמים רבות אנחנו חושבים שהחלקים המפוחדים פחות טובים, או שליליים.
האמת שהם פשוט שם, ויש מצבים בחיים שיהיה יעיל ושימושי להגיב באמצעותם ויש מצבים שלא.
הרעיון העיקרי הוא להיות מודע ולקבל את כל חלקי העצמי, ללמוד להבין מתי חלקים שונים מגיבים עם המציאות ומתוך תהליך של מודעות, לזהות מתי מתרחש כיווץ בגוף ומתי הכיווץ הזה כבר לא תואם את המציאות.
לא תמיד נרצה להגיב לסיטואציות מתוך המקום ההישרדותי המכווץ ויכולת הבחירה היא תמיד שלנו.
כיוון שקשה כל הזמן להיות במודעות, אנחנו פועלים על בסיס אוטומציות.
אוטומציות המבוססות על אירועי עבר, דפוסי חשיבה שלנו ודפוסי חשיבה של אחרים ואכן שירתו אותנו בתקופות מסויימות בחיינו.
כאשר אנחנו פועלים על בסיס אותן אוטומציות בהווה, אנחנו מונעים למעשה את שינוי מצב המציאות ולמעשה מקבעים מצב מציאות.
זהו עיקרון מהפיזיקה הקוונטית על פיו תוצאת הניסוי נקבעת על פי הצופה, ברגע שנחשף לאפשרות אחת, היא חוזרת על עצמה. אם נדייק, התוצאה נקבעת על פי כוונת הצופה...
התאמת עצמנו למציאות הנחווית, להווה, היא אחת ממשמעויות החיוך, ולכן, דיוק והתאמה בתחושות האנרגטיות והפיזיות למציאות הנחווית מתוך בחירה הינו תהליך מודעות הכרחי ליצירת חיים מחייכים.
אם נתייחס לקיום שלנו מבחינה חלקיקית, אנחנו מנעד חלקיקים שפועל בתדרים שונים וכך גם המרכזים האנרגטיים שלנו. גם רגשות נושאים עימם תדר.
תדר האהבה הוא תדר מרפא וזהו תדר החיוך והשלמות.
קצת מתקשים עם המילה הזו חיוך?
על פי רצף היצירה של הרגשות בשלושת המקורות, החיוך מכיל בתוכו את הניוטו שלו (פליאה) ואת ההטרו וההומו שלו (חמלה וכבוד) הוא מכיל בתוכו את כל דרגות הניוטרו של רגשות הניוטרו : אהבה, נדיבות (סליחה), הכרת תודה וחגיגה.
כולם מהדהדים בתדר של שלמות עם הבריאה.
ברגע שיש 2 כוונות, דומה הדבר לשני כיווני זרימה ונוצרת מערבולת אנרגטית.
המערבולת הזו יכולה להביא להפרעה בזרימה של אנרגיית החיים.
תהליך מודע לפעילות המרכזים האנרגטיים שלנו עוזר לנו לחשוף את מנעד הרגשות שלנו ועל ידי קבלה של הימצאות הרגש אנחנו לומדים להכיר את עצמנו.
אישיות מפוצלת אנרגטית מתנהלת מבחינה תדרית כתחת איום הישרדותי מתמיד כיוון שאינה מודעת ואינה מקבלת את החלקים השונים של עצמה.
למעשה אותה אישיות, מפוחדת מההיבטים של עצמה שמאיימים על מה שהיא מחפשת ומה רוצה להשיג...
כן, תמיד ההגעה אל השלמות היא פנימית ושום גורם חיצוני לא יכול לעשות את זה עבורנו.
הנסיון לשכפל תהליך חיצוני או מסע שעבר מישהו אחר לרוב מאפשר לנו להסיח את דעתנו מהמציאות הנחווית ולהישאר בעולם התאוריה.
אם נעשה אנלוגיה לפעולת הנהיגה, גם אם נלמד תאוריה כל החיים, נכיר את כל התמרורים ואת חוקי התנועה על בורים ואפילו נלמד מכונאות רכב לעומק, עדיין זה לא אומר שאנחנו יודעים לנהוג.
אז איך עושים את זה? איך מדייקים את הכוונות שלנו בצורה תכליתית?
קבלה, היכרות ומתן לגיטימציה לרבדים השונים שבנו, מאפשרת לנו פתיחות לחוויות, שכן לא משנה עם איזה חלק של האישיות אנחנו מגיבים לסיטואציה, זהו המצב הנוכחי שלנו.
חוסר יכולת לקבל מציאות מסויימת, התנגדות למה שמתקיים כרגע, לרוב מלווה בכיווץ שבתורו מביא לחסימה אנרגטית.
הקבלה הזו של חלקי האישיות השונים שלנו, מאפשרת לנו להבחין בכוונות שלנו ולבחור בצורה מודעת בכוונה שנכונה עבורנו מתוך ראיה של התמונה הגדולה ושכלול כל רכיבי האישיות שלנו אלו שפועלים ממקומות אוהבים ואלו שפועלים ממקומות מפוחדים.
כולם חלקים מאיתנו.
מודעות זו לכוונה, באמצעות חשיפה של רגשות ותחושות מאפשרת פתיחה של הזרימה במרכזים האנרגטיים בגופנו ומאפשרת בסופו של יום לרתום את האישיות שלנו לאורה של הנשמה, בחיוך.
כאשר איננו מודעים לקונפליקט האנרגטי של 2 כוונות, לרוב נחווה את הנסיבות בחיים יותר חזקות מעצמנו ונספר שהיו לנו תוכניות אבל החיים לקחו אותנו למקום אחר...
כאשר יש כמה כוונות, לא מודעות, נוצרות מערבולות בזרימת האור דרך האדם.
אם הכוונות הסותרות מאוזנות ואותו אדם, עם רכיבי האישיות שלו לא רוצה או מסוגל להכיר בזה שהיבטים של העצמי שלו עומדים בניגוד לכוונה המודעת שלו, הלחץ החמור והכאב הרגשי מביא לחסימות אנרגטיות שבסופו של דבר עשויות להביא למחלות גופניות או נפשיות.
אישיות מפוצלת אנרגטית היא אישיות הזקוקה לריפוי.
ברגע שהאדם הופך מודע לרגשות ולכוונות שלו ומתחיל לבחור בדרך התגובה שלו, הוא מתחיל לרפא את עצמו.
אותם חלקי נשמה שהגיעו לחיכוך באמצעות האישיות מקבלים ריפוי עמוק.
האור הזורם בצורה מאוחדת דרך אישיות שלמה ומודעת הינו מדויק.
הכוונות הופכות להיות חזקות ויעילות.
אינדיבידואל שלם הוא אדם המכיר בטבע שלו כיצור של אור ומעצב את האור שלו בצורה מודעת, חכמה יחד עם חמלה לבריאה. בשל רכיב האינסוף הפנימי, כוונות פנימיות משפיעות יותר ממערכות יחסים חיצוניות.
כוונות מניעות תהליכים שעשויים להשפיע על כל היבט בחיינו.
ביחד עם כוונה מתחילות להגיע הזדמנויות מהניוטרו המפעיל.
בכל רגע נתון אנחנו מקבלים החלטות מבוססות כוונה והחוויות שלנו נוצרות בכל רגע באמצעות אותן החלטות.
כוונה לבחון למשל את תגובת הכעס שלנו ולהחליף אותה בהבנה, לא מביאה מיד לשינוי הגישה שלנו, אבל באמצעות מודעות לרגשות, מביאה אותנו להכרה וזיהוי התגובה שלנו לסיטואציה.
המהלך הקוסמי של שינוי התגובה כבר החל.
באמצעות מפגש אחר מפגש עם חוויות המציאות, התגובה האוטומטית תתערער ותיסדק עד לאפשרות בחירה מודעת בדרך התגובה המועדפת עלינו.
אנחנו בסופו של יום נוכל לנהל את חלקי האישיות שלנו ולבחור כיצד להגיב לאורה של הנשמה.
הכוונות שלנו מעצבות את האור הזורם דרכינו.
כוונות מעצבות את האור ומניעות אותו לפעולה.
כל כוונה מבוססת-פחד, כעס, חמדנות, קנאה, חמלה, הבנה, מניעה אנרגיה מסויימת וקובעת דפוסי התנהלות של אור.
העולם הפיזי הוא רמת האור הצפופה ביותר, או הכבדה ביותר.
אבל המציאות הפיזית אינה שדה ריק ומת שעליו מתפתחים החיים.
כל פיזי המתקיים וכל מטהפיזי המתקיים הוא אור שעוצב באמצעות התוֹדָעָה.
אנחנו חיים במציאות דינמית ומשתנה ללא הרף.
המציאות היא יצירה רב-שכבתית. אין שני אנשים בעלי אותה מציאות.
ברובד המציאות האישית שלנו, שינוי התודעה משנה ישירות את התדר וכך משתנה חווית המציאות האישית שלנו.
ההחלטה שלנו מעצבת ישירות את האור הזורם דרכינו ויוצרת את המציאות בתוכנו.
המציאות הזו גולשת אל המציאות של הסובבים אותנו.
גם אנחנו מושפעים מהמציאות של הסובבים אותנו ברמות שונות של השפעה המבוססת על רמות הקרבה והשיתוף.
ההשפעה הגדולה ביותר היא בבחירות שלנו על עיצוב האור הזורם דרכינו.
תרגול מתמיד של מודעות לרגשות ולתחושות הגוף שלנו הינה הדרך להיכרות עם העצמי ויצירת כוונה תכליתית שתביא בתורה להגשמה.
